נֶאֱמָן בֵּיתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן

 משל של בעל הסולם מתוך "הקדמה לתלמוד עשר הספירות" (אות ק"ח) 

מַעֲשֶׂה שֶׁמְסַפֵּר הָעוֹלָם,

עַל יְהוּדִי נֶאֱמָן בַּיִת

אֵצֶל אָדוֹן אֶחָד,

שֶׁהָיָה הָאָדוֹן אוֹהֲבוֹ כְּנַפְשׁוֹ.

 

וְקָרָה פַּעַם,

שֶׁהָאָדוֹן נָסַע לְדַרְכּוֹ,

וְהֵנִיחַ עֲסָקָיו בְּיַד מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ,

וְהָאִישׁ הַזֶה הָיָה שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל.

 

מֶה עָשָׂה,

נָטַל לַיְּהוּדִי וְהִלְקָה אוֹתוֹ חָמֵשׁ מַכּוֹת,

בְּפַרְהֶסְיָא לְעֵינֵי כּוּלָם,

כְּדֵי לְהַשְׁפִּילוֹ הֵיטֵב.

 

וְכַאֲשֶׁר חָזַר הָאָדוֹן,

הָלַך אֵלָיו הַיְהוּדִי,

וְסִיפֵּר לוֹ כּל שֶׁקָרָה לוֹ.

וַיִיחַר אַפּוֹ מְאוֹד.

 

וַיִּקְרָא לִמְמַלֵּא הַמָּקוֹם,

וַיְצַוֵוהוּ לָתֵת לַיְּהוּדִי תֵּיכֶף עַל יָד,

אֶלֶף אֲדוּמִים בְּעַד כּל מַכָּה שֶׁהִלְקָהוּ.

נְטָלָם הַיְהוּדִי וְשָׁב לְבֵיתוֹ.

 

מָצְאָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ בּוֹכֶה.

אָמְרָה לוֹ בַּחֲרָדָה רַבָּה:

"מַה קָרָה לְךָ עִם הָאָדוֹן?"

סִיפֵּר לָהּ.

 

אָמְרָה לוֹ:

"אִם כָּך לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה?"

אָמַר לָהּ: "אֲנִי בּוֹכֶה

מִשׁוּם שֶלא הִלְקָה לִי

אֶלָּא חָמֵשׁ מַכּוֹת,

 

וְהַלְוַאי הָיָה נוֹתֵן לִי

לְכל הַפָּחוֹת עֶשֶׂר מַכּוֹת,

כִּי עַתָּה הָיוּ לִי

עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדוּמִים"..